<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין קצ"ט</h1>
<h2>דף כח:</h2>
והמצוה הקצ"ט היא שהזהירנו מאכול חמץ אחר חצות יום ארבעה עשר מניסן והוא אמרו (ראה י"ו) לא תאכל עליו חמץ. וכנוי עליו שב על כבש הפסח שאנו חייבין לשחטו בין הערבים יום ארבעה עשר בניסן ואמר מעת שיגיע זמן שחיטתו לא תאכל עליו חמץ. ובגמר פסחים מניין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ. ושם (ד':) אמרו דכולי עלמא מיחת חמץ משש שעות ולמעלה דאורייתא. כן מצאנו בכל הנוסחאות המדויקות שנקראו לפני זקני התלמוד. ושם (ב':) אמרו בטעם איסור אכילת החמץ בשעה ששית, עבדו רבנן הרחקה יתירא כי היכי דלא ליגע באיסורא דאורייתא. ומי שעבר ואכל חמץ אחר חצות לוקה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בתחלת פסחים.
